ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא יבוא מקביל/יבוא אישי של רכב

היו"ר כרמל שאמה:

            אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום יישום הרפורמה ביבוא המקביל. היום לפני שנה פחות יומיים אישרה ועדת הכלכלה  את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) והמטרה הייתה הגברת התחרות בענף יבוא הרכב. התקווה הייתה לבשורה גדולה לצרכני הרכב במדינת ישראל, וזאת הייתה  גם הצהרת המשרד והבנת ועדת הכלכלה. אנחנו בטח מחויבים לפקח, כוועדה פרלמנטארית, על פעילות הממשלה, קל וחומר כאשר מדובר בתקנות, צווים וחקיקה שהוועדה הכינה.  

            שנה  אחרי לצערי אין לנו בשורות. על רפורמות אחרות אפשר לדבר על מעט התקדמות או מידה מועטה של התקדמות  אבל כאן מדובר על אפס התקדמות. מטרת  הדיון הזה היא לשים על השולחן את החסמים או הטעויות שבוצעו בתקנות ובצווים, כך שאפשר יהיה לפתוח את המהלך ולקדם אותו.

            כפי שראיתי ולמדתי מחומרים – אני מבקש גם מהמשרד להתייחס – אלמנט של פתיחת תחרות היא גם הקלות על יבואנים חדשים בתחום ה רכב ולא רק על יבואנים מקבילים כאשר גם זה מהווה סוג של תחרות.

            יש לי גם כמה שאלות לגבי נקודות עיקריות אבל אעלה אותן במהלך הדברים לאחר הצגת הדברים על ידי הצדדים השונים.

            בכל מקרה אני יכול לומר שוועדת הכלכלה לא תרפה מהעניין ולכן יזמנו את הדיון ולא הסכמנו לא לדחות אותו ולא לבטל אותו, למרות בקשות שונות שהופנו אלינו. אנחנו נקיים את הדיון הזה שהוא דיון ענייני-רעיוני אבל לאחריו נצפה לקבל גם מהמשרד וגם מהממשלה לקבל תיקוני חקיקה כדי לקדם את התחרות בענף הרכב.

            הדובר הראשון הו אבנר פלור ממשרד התחבורה, מנהל אגף הרכב. בבקשה.

אבנר פלור:

            בוקר טוב. אדוני היושב ראש, רציתי לומר שאפס  התקדמות זה קצת בעייתי לומר  ואני תכף אפרט. נכון שספציפית לנושא יבוא מקביל יש בעייתיות מסוימת אבל הצו אפשר המון דברים והרבה נושאים קודמו במהלך השנה האחרונה, ואני אפרט אותם.

היו"ר כרמל שאמה:

            אני אחדד את דבריי כדי שלא יהיו אי הבנות. מיד אחרי החקיקה בשעתו שמעתי הצהרות וקראתי כותרות של פניות של גורמים רציניים במשרד לשמש כיבואנים מקבילים. אני שואל אותך האם במהלך השנה האחרונה יובא רכב אחד ביבוא מקביל?

אבנר פלור:

            לא.

היו"ר כרמל שאמה:

            מבחינתי זה אפס. אני מודד את מידת ההתקדמות במספר הרכבים, חלקי סך הרכבים שמגיעים לישראל, כמה מהם יובאו ביבוא מקביל. אם אתה שם מקדם של אפס, זה תמיד יהיה אפס אלא אם כן תגיד לי שבחודשים הקרובים אתה צופה שיש בצנרת יבוא מקביל.

אבנר פלור:

            אני מודה לוועדה על אישור הצו בפברואר 2010, צו יבוא שירותים לרכב. הצו נכנס לתוקף ביום 7 באפריל 2010 וכבר מאפריל 2010 היו כל הנהלים מוכנים. מאפריל, ואפילו קצת לפני, התחילו היזמים לפנות אלינו. כמו שאמרת, הצו מאפשר לא רק את הנושא של יבוא מקביל אלא הוא גם מעניק הקלות משמעותיות בתנאים ובדרישות ליבוא רכב, כמו הנושא שביטלנו את החיוב של הבעלות או הפעלת מוסך, כך שלא מחויב שיהיה בידי יבואן אלא הוא יכול לחתום חוזה עם איזשהו גורם שהוא. אציין כי מדובר בשינוי מבנה מורכב, שבירת מונופולים רבי עוצמה ומטבע הדברים התוצאות הן  ארוכות טווח.

            אדגיש כי את הרפורמה ליבוא מקביל ספציפית צריכים לבחון לאורך זמן ולדעתי שנה לא מספיקה לכך.

היו"ר כרמל שאמה:

            מתי לדעתך נראה פירות ראשונים לפי הצפי שלך?

אבנר פלור:

            בהמשך אני אדגיש את כל הנקודות האלה עליהן אתה שואל.

            טרם אתייחס ליבוא המקביל, כמו שביקשת, אני רוצה לתת הישגים של הצו בנושא ההקלות המשמעותיות. נכנסו במהלך השנה האחרונה שלושה יבואני רכב. נכון שהם ישירים ולא מקבילים. אחד מהם היא חברת בטר פלס. כמו כן בהליכי עבודה אצלנו עוד שלושה יבואנים גם של כלי רכב וגם של אופנועים ואוטובוסים. בשנה האחרונה חל גידול בכמות כלי הרכב ומגוון הדגמים וזה כתוצאה – לפחות איך שאני רואה את זה – מהצו שיש לו חלק גדול וחשוב בנושא הזה. כמו כן יש הליכים מתקדמים ליבוא מותגים חדשים מארצות הברית, מותגים שעד היום לא היו כמו סובארו, טויוטה, הונדה וכולי. כשאני אומר הליכים מתקדמים, אני מתכוון לכך שאצל חלק מהיבואנים יש גם את אישור היצרן ליבוא רכב מארצות הברית. כמו שאמרתי, מכיוון שמדובר בהליך ארוך, יש הרבה משאים ומתנים והיבטים מסחריים שאורכים זמן.

            מאז כניסת הצו לתוקף השר והמנכ"ל ביקשו אותי באופן אישי להוביל את הנושא ואכן נפגשתי עם מעל עשרה יזמים שרצו לייבא רכב ביבוא מקביל, חלקם עוסקים בתחומי הרכב וחלקם יזמים חדשים. לאחר מספר פגישות ודיונים עם מספר יזמים, ב-10 ביוני חברת שלמה סיקס, מכירת רכב 2000, קיבלה אישור עקרוני להיות יבואן מקביל. הם היו הגוף הראשון שקיבל אישור ליבוא מקביל. מאז האישור העקרוני שלנו שהיה בחודש יוני, החברה התחילה לפעול מול סוכנים מורשים של היצרנים בחוץ לארץ.

            אני רוצה לתת תמצית של הנושאים והחסמים שהועלו על ידי החסמים וזאת בעקבות בדיקות שערכתי.

היו"ר כרמל שאמה:

            שלמה רכב עוד לא ייבא דבר ביבוא מקביל

אבנר פלור:

            הוא לא ייבא ביבוא מקביל, אבל הוא קיבל אישור עקרוני להיות יבואן.

היו"ר כרמל שאמה:

            מה מעכב אותו מלייבא? אם אני חושב עליו, זה האדם שצריך להשקיע הכי פחות כדי להיות יבואן כי יש לו את כבר את כל המערך ויש לו חברת ליסינג לא קטנה שיכולה להיות משענת.

אבנר פלור:

            אני תכף אגיע לסעיף של החסמים ואציג את הדברים. נמצא כאן גם נציגו ואפשר לשאול גם אותו.

            לגבי החסמים שהועלו על ידי היזמים במהלך השנה האחרונה. מדובר בהליך יזמות ארוך ומורכב, היות שמדובר במציאת כלי רכב המתאימים לשוק הישראלי ולתקינה בישראל. הנושא השני הוא בחינת היבטים מסחריים על ידי יזמים, שאלה הם דברים שאורכים זמן. בהרבה מן המקרים, הסוכן המורשה מחויב ליידע או לקבל אישור היצרן לביצוע העסקה. כאן נכנס הנושא הזה ולפי המידע שקיבלתי היו מספר יזמים שהגיעו לשלבי החוזה  הסופיים אבל לא נחתמו החוזים בין היתר בשל התנגדות היצרן ו/או היבטים מסחריים.

לאה ורון:

            אתה יכול לומר לנו לאיזה סעיף בצו שאושר אתה מתייחס?

אבנר פלור:

            לא הבנתי את השאלה.

לאה ורון:

            לאיזה סעיף בצו שאושר אתה מתייחס.

אבנר פלור:

            אני מתייחס לסעיף ההגדרות בנושא סוכן מורשה. סוכן מורשה, מי הוא. בעצם היבוא המקביל הוא יבוא שמיובא באמצעות יבואן, באמצעות דילר בחוץ לארץ שמקושר ליצרן הרכב. כמו שאתם יודעים, אדוני היושב ראש, בשנת 2002  הוסרה הבלעדיות של יבוא רכב ומאז, משנת 2002 לאותם מותגים שמשווקים בישראל לא נכנס שום יבואן נוסף פרט למקרה הספציפי בשנה האחרונה של שלמה סיקס שמייבא את אופל, אבל הוא מייבא ישירות מהיצרן.

קריאה:

            הוא בלעדי. זה לא מקביל.

אבנר פלור:

            היום, בנקודת זמן זו, בשנה הזו, ישנם שני יבואנים שיכולים לייבא אופן, מבחינת הזיכיון מול היצרן.

            התנגדות היצרנים איננה חדשה . גם האיחוד האירופי למשל ניהל במשך שנים מלחמת חורמה באותם יצרני רכב שניסו לשמור על אפליית מחירים בין מדינות האיחוד והציבו חסמים, ולכן בשנת 2002 פורסמה דירקטיבה אירופאית המעגנת את נושא החסמים של היצרנים.  מבדיקה שאנחנו ערכנו – עם מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה – עולה  שיש קושי לאמץ או לחייב את אותה דירקטיבה בישראל, זאת אומרת שיהיה שוק פתוח ובאמצעות החקיקה ניתן יהיה לייבא דרך אותם דילרים, כפי שנהוג באירופה ואומר למה אני מתכוון. דילר באירופה, מאיטליה יכול לקנות מגרמניה, מגרמניה יכול לקנות מאיטליה וכולי.